חברת החשמל לישראל בע"מ נ' תכתוכ

פסק דין

מונחת בפניי תביעה שיסודה בפגיעה בכבל חשמל של התובעת.

רקע:

ביום 16.04.2010, בעיר אור יהודה, נפגע כבל חשמל עיליי (להלן: "הכבל") שברשות התובעת (להלן: "האירוע").

לטענת התובעת, הפגיעה בכבל התרחשה עת חלפה תחת הכבל משאית הנתבע (להלן: "המשאית").

התובעת תיקנה את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע, ולשיטתה על הנתבע לפצותה בגין כך.

הנתבע מכחיש את האירוע, וטוען כי משאיתו נסעה במקום, אך לא פגעה בכבל. לטענתו, המשאית אינה נושאת מנוף, כפי שטענה התובעת בכתב תביעתה, אלא למשאית היה מחובר נגרר אשר הוביל אותה העת עצי זית.

מטעם התובעת העידו בפניי מר שלמה פטל (להלן: "מר פטל") שהינו עובד עיריית אור יהודה אשר שמע את קול הפגיעה ומסר את פריטי המשאית לתובעת, מר ירון בלום (להלן: "מר בלום") שהינו עובד התובעת, האחראי על סילוק סכנות והשבת החשמל, ומר אייל משיח (להלן: "מר משיח"), עובד התובעת שהינו ראש מדור נזקים.

מטעם הנתבע העיד מר סלים אנור תכתוב (להלן: "הנתבע") שהינו הבעלים של חברת ההובלות והמשאית, ומר סאלח אבו חמדה (להלן: "מר סאלח"), עובד הנתבע אשר נהג אותה שעה במשאית.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, וכי הראיות שהובאו על ידה מבססות את המסקנה כי משאית הנתבע, העמוסה בעצי זית, היא שגרמה לניתוקו של הכבל מאחת מנקודות העיגון, עת שחלפה תחתיו ופגעה בו.

עוד טוענת התובעת, כי מר פטל הבחין בכבל תלוי מעל המשאית, רשם את מספר הרישוי של המשאית והנגרר שהיה מחובר אליה באותה העת, והעבירם לידי התובעת. כמו כן, בשיחת הטלפון שקיים הנתבע עם מר משיח, הודה כי המשאית הייתה באזור האירוע, אך הכחיש את האחריות להתרחשות הנזק.

לשיטת התובעת, אף לאחר שניתק הכבל מאחת מנקודות העיגון, עדיין היה תלוי לפחות חמישה מטרים וחצי מעל הקרקע, דבר המעיד כי התובעת פעלה בהתאם לתקנות בדבר הגובה הנדרש.

לטענת ב"כ הנתבע, יש לדחות את התביעה מן הטעם כי בכתב התביעה, התובעת מציינת כעובדה כי המשאית הפוגעת נושאת מנוף פתוח, כאשר התברר שמשאית הנתבע אינה נשאה מנוף וכי הובילה נגרר שעליו הועמסו עצי זית.

עוד טוען הנתבע, כי בטרם חלפה המשאית תחת הכבל, גמעה היא למצער 150 ק"מ ברחבי הארץ, ועברה תחת גשרים וכבלים למכביר לרבות כבלי חשמל, שבינוגד לכבל מושא התביעה, לא נגרם להם כל נזק. המדובר בטענות בעלמא, וכי העדויות שנשמעו מטעם התובעת אינן שופכות אור על נסיבות התרחשות האירוע.

באשר לתרשומת השיחה הטלפונית שנערכה בין מר משיח לנתבע ושהוגשה לביהמ"ש (להלן: "התרשומת"), אין ביסוס לאותנטיות התרשומת וכי היא אינה צורפה כלל לכתב התביעה. משכך, תמוהה בעיניי ב"כ הנתבע כיצד התקבלה זו כראיה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם משאית הנתבע פגעה בכבל, וגרמה לנזק הנטען?

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות האירוע, ועיינתי בכל אשר הובא בפניי לרבות תמונות מקום האירוע והודעת הנתבע לסוכנות הביטוח, מצאתי כי יש לדחות את התביעה.

ובמה דברים אמורים: